איך לבחור קירור למעבד

מעבדים יעילים מיינסטרים מייצרים כמות חום מתונה ונוחים תחת מקרר Tower בגודל בינוני. שבבים שתוכננו לתמוך בהספק גבוה תחת עומסי עבודה ארוכים מייצרים הרבה יותר חום, ודורשים מקרר אוויר גדול או מקרר נוזלי עם שטח רדיאטור מספק.

עומס ממושך הוא מילת המפתח. מעבד שמגיע לשיא לזמן קצר במהלך משחק הוא בעיה שונה ממעבד שמבצע רינדור במשך שעה. בחרו לפי עומס העבודה הארוך יותר, כי שם מופיע ה-Throttling.

קירור אוויר פשוט יותר, זול יותר ביחס לקיבולת שהוא מספק, אין בו משאבה שעלולה להתקלקל, והוא ממשיך לעבוד שנים רבות עם מעט יותר מאבק. לרוב המערכות, זוהי ברירת המחדל הנכונה.

קירור נוזלי 'הכל באחד' (AIO) מצדיק את מקומו כאשר עומס החום גבוה, כאשר רדיאטור פותר בעיית מקום שמקרר Tower גבוה אינו יכול לפתור, או כאשר תצורת המארז מפנה חום ביעילות רבה יותר דרך רדיאטור. הוא מוסיף משאבה, כבלים נוספים, ורכיב עם אורך חיים מוגבל.

שלוש מדידות קובעות אם מקרר מתאים: גובה המקרר המרבי שמצוין על ידי המארז, גודלי הרדיאטורים שהמארז יכול להכיל והיכן, והמרווח מעל חריצי הזיכרון עבור מקררי Tower רחבים עם מודולי זיכרון גבוהים מותקנים.

בדקו את כל השלושה בדף מפרט המארז לפני ההזמנה, וודאו שהמקרר תומך ב-Socket של המעבד שלכם. מקרר שאינו מתאים הוא הסיבה הנפוצה ביותר למערכת שנתקעת באמצע ההרכבה.

ברגע שלמקרר יש קיבולת מספקת, המשתנה הנותר הוא מהירות סיבוב המאווררים. שטח פנים גדול יותר מאפשר לאותו חום להתפזר במהירות נמוכה יותר, וזו כל הסיבה שמקררים גדולים שקטים יותר מאשר סתם קרים.

שווה להגדיר עקומות מאווררים פעם אחת. עקומה שמגבירה בהדרגה עם הטמפרטורה במקום להגיב לכל קפיצה, מונעת מהמחשב להגביר עוצמת קול בפתאומיות בשימוש רגיל, וזה עולה רק כמה דקות בקושחה (Firmware).

זרימת האוויר במארז משלימה את העבודה. מקרר יכול למסור את חומו רק לאוויר שהוא מקבל, כך שנתיב יניקה ברור ונתיב פליטה חשובים לא פחות מהמקרר עצמו בשמירה על שקט המחשב תחת עומס.